סוגיית ההקרנות העלתה לא מעט חששות בקרב מטופלים והציפה את הרשתות במידע שגוי. פנינו למומחה עם כל השאלות ומה שחובה לדעת.
אנחנו מקבלים לא מעט שאלות ופניות ממטופלים בנושא הקרנות שעוברות תפרוחות קנאביס לפני שהן מגיעות לצרכן. המילה "הקרנות" על הקונוטציות הברורות שלה מעוררת אנטגוניזם וחשש אצל המטופלים. על מנת להרגיע מעט את החששות ולתת מידע אמין, פנינו לאייל צוקרמן, מנכ"ל חברת "שור-ואן" שמבצעת את מרבית ההקרנות בתחום הקנאביס הרפואי. ביקשנו ממנו לענות על הסוגיות הבוערות שמטרידות את המטופלים: האם יש חלופה להקרנות? כמה מחמירה ישראל בנושא? איך עובד התהליך, האם הוא פוגע באיכות המוצר והכי חשוב - האם יש ממה לחשוש? הנה עיקרי הדברים שלו.
דרישה להקרנות: "אין דרישה להקרנות. יש דרישה לקנאביס רפואי מתחת לרף שמשרד הבריאות הגדיר שאסור לעבור: ספירה כללית של חיידקים שהינה מתחת ל- 20 אלף חיידקים לגרם ומתחת ל-2,000 שמרים ועובשים לגרם. לגבי חיידקים פתוגניים כמו אי קולי וסלמונלה, הדרישה שיהיה אפס מוחלט. הקרנות (פסטור-קר) היא השיטה הכי טובה שקיימת בעולם להגיע לדרישה הזאת של כמות חיידקים. רוב הקנאביס הרפואי בגרמניה, קנדה ובמדינות נוספות עובר עיקור בקרינה".
ישראל מחמירה? "אין הבדל משמעותי בין התקנים בעולם לתקנים בארץ. אפשר לבדוק ולראות שמבחינת שמרים ועובשים, בכל מקום בעולם יש דרישות מחמירות ובמיוחד לגבי חיידקים פתוגניים - כולם דורשים אפס מוחלט. אם אתה חולה עם מערכת חיסונית מוחלשת או חלילה ללא מערכת חיסונית בכלל, לא היית רוצה לצרוך חומר מזוהם שעלול לסכן אותך או להרוג אותך. קיימים מקרים מתועדים בעולם של מטופלי קנאביס שנפטרו כתוצאה מצריכת קנאביס מזוהם. החברות השונות לא מצליחות להגיע לרף בעצמן ולכן הן פונות אלינו לשירותי הפחתת עומס מיקרוביאלי או סטריליזציה על מנת להבטיח את ניקיון הקנאביס ובטיחותו".
מה זה פסטור קר? "הטכנולוגיה מנצלת חולשה של החומר הגנטי של החיידקים, מולקולות ה-RNA וה-DNA שלהם. מולוקולות מורכבות אלו מאוד רגישות לקרינה לעומת שאר המולקולות כמו המולקולות של החומרים הפעילים. כאשר מעבירים את התפרחות תחת אלקטרונים עם אנרגיה מאוד גבוהה, החומר הגנטי של החיידקים ניזוק ואילו החומרים הפעילים שהינם בעלי קשרים כימיים חזקים יותר לא ניזוקים. הנזק לחומר הגנטי לא מאפשר לחיידקים להתפתח או במילים אחרות הורג אותם. השיטה נקראת פסטור-קר כי המוצר לא מתחמם. בתהליך הפסטור הקר שלנו, דה פקטו אין חימום (מעלות בודדות ולמשך שניות בודדות). מנגנון ההרג הוא אנרגיית האלקטרונים שמנטרלים את החיידקים השונים. גם חומרים קפואים יכולים לעבור חיטוי בקרינה, כך שלחום אין קשר לנטרול החיידקים".
יתרונות הפסטור הקר: "ברגע שהגדירו בישראל דרישות של עמידה בכמות מקסימלית של חיידקים, עולם הקנאביס אימץ את השיטה הטובה ביותר בתחום. יש שיטות נוספות כמו קיטור או גלי רדיו. מנגנון ההרג של החיידקים בשיטות אלו מבוסס על העלאת הטמפרטורה לפרק זמן ממושך, מה שעשוי לפגוע באיכות המוצר. גם בתחומים אחרים שבהם המוצר רגיש מאוד לטמפרטורה, למשל תבלינים, היצרנים והיבואנים מעדיפים לעבור תהליך של פסטור-קר אצלנו מאשר לחמם את המוצר, ולסכנו מבחינת הטעם והאיכות. מהסיבה הזו, גם יצרני הקנאביס הגדולים בעולם מקנדה בחרו בשיטת הפסטור הקר על פני שיטות אחרות".
איך עובד התהליך? "החומר מגיע אלינו עם חברה משנעת, בדרך כלל ארוז בקרטון שבו שקיות של חצי קילו או קילו עם תפרחות קנאביס. הקרטונים נוסעים בתהליך מבוקר על גבי מסוע מתחת לקרן אלקטרונים שמופקת על ידי מאיץ אלקטרונים רב עוצמה שנבנה לפני שנים בהשקעה רבה של משאבים. תכולת הקרטון שעובר תחת קרן האלקטרונים מחוטאת בתוך שניות. משם, לאחר בקרה שהמנה הנדרשת סופקה, אנחנו משחררים את הסחורה עם תעודה ומדבקות המסמנות את התהליך. החברות מעבירות את החומר עוד מספר בדיקות מעבדה לפני שהוא עובר לצרכן".
אין מגע יד אדם. "התהליך מתבצע על אריזות סגורות ואטומות, ללא הוספת כל חומר חיטוי כימי וללא כל חשש של עירור רדיואקטיביות. מאוד נפוץ לטעות ולחשוב שחומר שעבר אצלנו תהליך פולט קרינה מייננת. זה לא אפשרי פיזיקלית במתקנים שלנו. זה מקביל ללהניח שקיר שהארת עליו עכשיו עם פנס יזהר בחושך כשהפנס יכבה. יש בעולם מתקנים שכן יכולים לעשות דבר כזה, אבל לא באנרגיות שאנחנו עובדים איתן ולא במתקנים שלנו".
ההבדל בין שימוש במאיץ אלקטרוניים למקרן גאמא: "במקרן גאמא משתמשים בחומר רדיואקטיבי ובמאיץ אלקטרונים בחשמל מרשת החשמל. שני התהליכים לא מעוררים רדיואקטיביות במוצרים, אך התהליך במאיץ קצר משמעותית ולוקח שניות. שני התהליכים יעילים ובטוחים. ספציפית לגבי קנאביס, שימוש במאיץ אלקטרונים שומר טוב יותר על הטרפנים והוא מקובל בעולם כטכנולוגיה מועדפת למוצרים רגישים".
יש פגיעה באיכות המוצר? "בחנו את זה בכל מיני מאמרים וגילו שבכל הקשור בחומרים פעילים, הפגיעה לא קיימת או זניחה לחומרים מאוד ספציפיים. אם קיימת פגיעה, זה לא משהו שמגביל או פוגע באפקט הטיפולי הנוצר מצריכת תפרחות הקנאביס. מצד שני, התהליך משיג את האפקט הדרוש - נטרול החיידקים המזיקים שמסכנים את בריאות הציבור".
יש ממה לחשוש? "יש בעיקר ממה לחשוש מקנאביס שלא עבר טיפול חיטוי. כשמזהים עובש על הלחם בבית, זורקים אותו לפח. זה נכון גם לגבי חלב שפג לו התוקף או שהחמיץ והתנפח מחוץ למקרר. המשתמשים צריכים לדרוש לקבל חומר איכותי ונקי מחיידקים מזיקים. מי שלא מפחד להשתמש באור, ברדיו, בטלפון נייד או לשים מזון במיקרוגל, לא צריך גם לחשוש לצרוך קנאביס רפואי שעבר הקרנה. מיקרוגל עושה שימוש בקרינה (גלי מיקרו) ועדיין כולנו מחממים מזון במיקרוגל מבלי לחשוש שזה יגרום לנו סרטן. קרינה זו מילה שעושה קונוטציות שליליות ומפחידות, אך זה פשוט שם כולל להתקדמות אנרגיה ללא צורך בתווך. יש המון ואפילו בעיקר שימושים חיוביים ולא מזיקים לקרינה".
חשוב לזכור: יש להיוועץ בגורמים רפואיים לפני צריכת קנאביס רפואי על מנת להתאים את הזן הנכון לטיפול בבעיה הרצויה. יש להימנע מצריכת קנאביס שמקורו לא ידוע. BOL עושה את כל הדרוש על מנת להביא למטופליה את הזנים האיכותיים והמתאימים ביותר שעומדים בכל הסטנדרטים המחמירים מבחינת איכות וניקיון.